רש"י
בצר לי אקרא ה' וישמע וגו'. כך דרך לשון הווה, מדבר לשון עבר ולשון עתיד בפעם אחת:
מצודת דוד
בצר לי. כאשר היה צר לי בעבור הדברים האלה, אז קראתי לה׳, ושמע קולי, וצעקתי באה באזניו, וכפל הדבר במלות שונות, וכדרך מליצת השירה:
רלב"ג
בצר לי אקרא ה' ואל אלהי אשוע. ידמה שכפל העניז במלות שונות כי זה דרך השירים ואפשר עוד שהראשון יכוון שיקרא שם ה' והוא ההשתדלות בהשגתו יתברך באמצעות סדור שבחיו כי זה הוא קריאת השם לו ואחר זה היה מתפלל לש''י ובזה האופן עלתה שועתו באזני הש''י ואם חזקה מאד מדרגתו ממדרגת האדם: